הכנה לכיתה א', מה זה אומר בעצם?

מה חשוב לקראת המעבר לבית הספר, איך נמנע קשיים מיותרים ומתי כדאי להתחיל ללמד קריאה? שאלות ותשובות להורה המתלבט

 המעבר מגן חובה לכיתה א' נחשב לשינוי משמעותי בחייו של כל ילד, ופותח פרק חדש שאינו דומה לקודמו. מערכת החינוך מודעת אף היא לשינוי ועושה מאמצים רבים בהכנה לשינוי זה, כשהמטרה היא להפחית חרדות ודאגות מהתלמידים הצעירים ומהוריהם, ולהקל ככל שניתן על המעבר. במסגרת הפחתת החששות ומניעת חרדות, הונהגו סיורים מקדימים של הילדים בבית הספר, הכרות עם הכיתה המיועדת, ואף שיחת הכרות  של התלמיד והוריו עם יועצת בית הספר.

מהי הכנה לכיתה א' ובמה היא נמדדת?

מקובל למדוד ארבע  תחומים:

מוכנות מוטורית. מוכנות פיזית כגון הליכה, קפיצה, ריצה, יכולת לשבת על כיסא בשיעור של 45 דקות, ויכולת מוטורית עדינה, הדרושה לאחיזה בעיפרון לכתיבה וכדומה. ההכנה הטובה ביותר היא פעילות  במשחקים פיזיים, כמו משחקי כדור, ריצה וכל משחק אחר המפעיל את הגוף.

מוכנות רגשית. בקצרה, מדובר ביכולת להתמיד בביצוע משימה, סבלנות, דחיית סיפוקים שליטה על רגשות ועוד…

מוכנות חברתית. יכולת להסתגל למערכת חוקים וכללים חדשים, יכולות לשתף פעולה חברתית עם ילדים אחרים, לשחק עם ילדים אחרים ולהשתלב בסביבה החדשה.

מוכנות קוגניטיבית. היכולת ללמוד. יכולת זו קיימת בבני אדם מהרגע בו נולדו, והיא תכונה טבעית. ככלל, ככל שהילד נחשף ליותר גירויים, הפעלות וחוויות, הוא לומד יותר ומפתח את כישורי המידה שלו.

עם איזה ידע כדאי מאוד להגיע לכיתה א'?

קריאה. לפחות ידיעה טובה של הא"ב, כולל אותיות סופית, שין ושין שמאלית ("סין"), להבדיל  בין אותיות דומות כגון ב' לעומת כ', והאותיות יוד, וו, נון סופית ועוד.
רצוי שההכרות עם אותיות ה-א"ב לא תהיה הכרות של סדר המילים "בשירה", אלא שהילדים והילדות יתמצאו בסדר האותיות, ויידעו למשל איזו אות באה אחרי ל'.
לימוד טוב של האותיות הוא חיוני, אבל אינו מספיק. רצוי לדעת את הפונטיקה, כלומר צורת ההגייה של האותיות.

ידע  חיוני מומלץ נוסף הוא ידיעת המספרים, לפחות מ-1 עד 10, כולל פעולות חיסור וחיבור בתחום של 10. בנוסף חשובה הבנת המשמעות של המונחים "חיבור" ו"חיסור" (כגון "היו לי עשר עוגיות, אכלתי שתיים, כמה עוגיות נשארו לי?").

ילדים שיגיעו ללא ידע זה, ברוב המקרים יהיו בידע חסר לעומת חבריהם לכיתה ופחות מוכנים לכיתה א'. למרות שידע זה ניתן לרכישה גם בבית הספר, התחושה שאחרים יודעים ואתה לא, מהווה פתיחה פחות מוצלחת לדרך החדשה וגורם נוסף לקושי מיותר. בנוסף, ילדים המגיעים מוכנים כראוי ומצוידים כבר בידע מקדים זה, מקבלים משימות מתקדמות יותר וצוברים עוד ידע במהירות. כך נפתחים פערי לימוד שקשה לסגור בהמשך.


האם כדאי ללמד ילדים קריאה עוד לפני כיתה א'?

הדרך הטובה ביותר היא לראות האם הילד או הילדה רוצה ללמוד לקרוא.

ואיך נדע אם הילד רוצה לקרוא?

בני אדם בכלל, וכמובן ילדים, ניחנים בחוש סקרנות ורצון לגילוי ולחוויות חדשות. שימו לב לנסיונות לקרוא שלטים ברחוב, לנסיונות לזהות אותיות מוכרות, מספרים על גבי כלי רכב והמבט בספרים שנמשך גם לטקסט ולא רק לתמונות. כל אלו מעידים על כך שהילד בהחלט בשל להתקדם לשלב הבא, מהברות עד קריאה מלאה. אם הילד מוכן, אין סיבה טובה להמתין לכיתה א' דווקא…

ילדים שלמדו ל'קרוא, נחשפים לעולמות חדשים, למידע ולידע השמורים רק ליודעי קרוא וכתוב. ילדים כאלו נמצאים במקום אחר מבחינת מיצוי היכולת האישית שלהם.

האם זה לא מוקדם מידי?

כעם הספר, ראוי לזכור שדורות שלמים למדו לקרוא כבר מגיל 3 "בחדר",  החל מלימוד אותיות הא"ב ועד לקריאה מלאה, ונזכיר קריאה בבשפת התנ"ך שאינה קלה.. בעולם  החרדי גם כיום  לימודי הקריאה מתחילים הרבה לפני הגעת הילדים לגיל 6, כיתה א'.

לסיכום: הכנה לכיתה א' כוללת ארבע רכיבים: הכנה מוטורית שניתן לפתח בקלות על ידי משחקים של פעילות גופנית ומשחקי כדור עם הילדים, הכנה חברתית, הכנה רגשית והכנה קוגניטיבית. במסגרת ההכנה האחרונה יש לוודא לימוד נכון של יסודות הקריאה והחשבון, זיהוי והכרה ברמה טובה של אותיות ה-א"ב, מספרים ומשמעותם. אם הילד מראה סימנים שהוא מוכן, מומלץ לגשת אף ללימוד קריאה מתקדם יותר.

למדו לקרוא עכשיו

מאמרים נוספים: