להכין או לא להכין? שאלה של כיתה א'

הילד ילמד כבר את מה שצריך בכיתה א'?

הילדים כבר ילמדו לבד?
ילמדו לבד?

האם יש צורך בקיומן של תוכניות הכנה לכיתה א' עבור ילדי הגן? הורים נחלקים לשתי קבוצות מרכזיות: אלה הרואים בהכנה לכיתה א' דבר חשוב ביותר ואף מוכנים להשקיע בכך כסף רב דרך קורסי הכנה לכיתה א' ושיעורים פרטיים מחד, ומאידך, הורים אשר אינם חושבים שיש צורך בתוכניות הכנה אלו בגן הילדים, שכן זה "מוקדם מדי" או מכיוון שממילא הילדים "ילמדו קרוא וכתוב בבית הספר". אך בין אם אתם הנמנים על הקבוצה הראשונה או השנייה, על דבר אחד אין עוררין: רכישת יסודות לימוד איתנים בשלב מוקדם של החיים, בכל תחום, על אחת כמה מיומנויות קריאה וכתיבה בסיסיים, מהווה 'רכישה משתלמת' עבור כולנו, קטנים כגדולים, לשארית חיינו.

הכנה לכיתה א': האם זה באמת הכרחי?

באמת הכרחי?

לימוד קריאה וכתיבה, לימוד חשבון ורכישת ידע ומיומנויות במקצועות הליבה, מהווים כלים הכרחיים בארגז הכלים של כל אחד ואחת מאתנו. הורים רבים אינם מודעים לפער הגדול בין הרצוי למצוי, בין תוכנית הלימודים רחבת ההיקף של משרד החינוך לגני הילדים, לבין יישום עקרונות התוכנית בשטח, קרי בגני הילדים. כמובן ישנם גנים רבים בהם נעשית עבודה נפלאה על ידי הגננות והסייעות, העושות מאמצים אדירים באילוצים לא פשוטים, אך יש גם גנים אחרים, אפילו בערים 'חזקות' מבחינת משאבי העירייה והמעמד הסוציו אקונומי של האוכלוסייה, בהם עדיין נוצרים פערים גדולים  בין תוכנית משרד החינוך ולבין יישומה בפועל.

איך הגענו למצב בו ילדים מסיימים כיתה א' או אפילו כיתה בּ' בלי לדעת קרוא וכתוב?

לא יודעים לקרוא. פורסם ynet

קשה לקבל את העובדה שילדים רבים בישראל עדיין אינם מצליחים לרכוש יכולות קריאה, כתיבה וחשבון מספקות בכיתה א', שלא לדבר על סיום כיתה ב'. קריאה וכתיבה הם 'מוצר צריכה בסיסי' שאותה אמורה להנפיק בצורה הטובה ביותר מערכת החינוך.

בין הסיבות לכך אפשר לציין:

  • אילוצי כוח אדם במערכת החינוך בגני הילדים, כלומר פחות מדיי גננות וסייעות על יותר מדי ילדים.
  • פחות מידי קריאה בבית של ספרים על ידי הילדים היות שהטלפון הנייד, הטאבלט והטלוויזיה, מושכים יותר את הילדים ושואבים את מירב הזמן הפנוי שלהם בבית.  
  • חוסר מודעות של ההורים לתוכנית משרד החינוך לגנים שהיא רחבה ומקפת הרבה למעלה ממה שההורים סבורים ולמעלה מהחומר הלימודי המועבר בגני ילדים רבים.
  • הקורונה שהחמירה עוד יותר את המצב עם היעדרויות ארוכות ושבירת הרצף הלימודי.

חלומות שבורים – "לימודים דרך המחשב והטלפון יהפכו לעט והנייר של המאה הנוכחית"

לימודים מרחוק? חלום שבור.

מגפת הקורונה הביאה למציאות החדשה של לימוד מרחוק, שיעורים בזום וכדומה. לרוע המזל התברר שלימוד מרחוק, רחוק מלהיות קל נוח ואפקטיבי, עם רמת יעילות לימודית נמוכה מאוד. מורים, גננות והורים רבים גילו שבין החלום למציאות יש שבר לא קטן. נוצרו פערים גדולים בין ילדים שקיבלו בבית "השלמת לימודים", בין מי שיודע קרוא וכתוב ויכול איכשהוא לעמוד בקצב ולהבין מה רוצה ממנו המורה או התוכנה, לבין מי שכלל לא מגיע ליכולת סבירה או מספקת להשתמש וללמוד עם התוכנות והאפליקציות המציעות כלים מוגבלים עם חסרונות רבים מידי שטרם נפתרו. התברר שלשחק במחשב, בטאבלט או בטלפון הסלולרי זה נחמד ומשעשע, אך ללמוד, כאן כבר צריך כלים מתוחכמים הרבה יותר ולימוד משותף של הורה או מורה היכולים לעבוד עם הילד שיוכל להפיק מהם את הדרוש.

אז איך קוראים אבּא?

לא לומדים מספיק. לא יודעים את הא"ב

זה אולי נשמע טריוויאלי, אך עבור ילד בן 6 שלא למד טרם כניסתו לכיתה א' בצורה טובה ויסודית את האותיות, התנועות וההגיה הנכונה של מילים, זו משימה שאינה מובנת מאליה כלל וכלל. הדבר קשה שבעתיים עבור ילדים להורים עולים חדשים, אשר מדברים בבית בשפת ארץ המקור בחלק לא מבוטל של הזמן. ילד או ילדה בני שש המגיעים למסגרת חדשה, בה קשיי הקליטה וההסתגלות לא מסתכמים רק בקשיים הלימודיים אלא גם באלו החברתיים וההתנהגותיים, יתקשו עוד יותר מחבריהם לספסל הלימודים בשנה הראשונה ובשל כך, ההתחלה עם מוכנות טובה לכיתה א' חשובה עוד יותר. הקורונה לא תרמה לריכוז וליכולת, הן של המורים והן של התלמידים להתמקד בלמידה, והפערים המצטברים יכולים להפוך מכשול רציני כאשר הילדים מגיעים לכיתות הגבוהות יותר, חסרי יסודות קריאה וכתיבה נכונים ולרוע המזל, בחלק מהמקרים גם בסיסיים.

הדבר נכון כמובן גם בלימודי החשבון (נעסוק בכך בהרחבה במאמר נפרד) כאשר ילדים בחטיבת הביניים למשל, לא יודעים בעל פה את לוח הכפל, מצב שלפני כעשרים שנה לא היה מקובל במערכת החינוך הממלכתית הקפדנית של ישראל דאז.

אם הילד שלכם עונה לכם: "כּה" במקום "כּן" כשאתם שואלים אותו אם הוא רעב למשל, שימו לב שהתפתחות הילד עשויה להיתקל בבעיה.

דיבור מדויק. קריאה קלה.

השפה היום סלנגית יותר, חופשיה יותר. בוודאי שיש בזה גם מין הטוב, אך ידיעת השפה התקנית היא כלי מרכזי בעולם התעסוקה, המחקר והפיתוח. חשוב להבין: הבנת הנקרא והנשמע עיקרם אינם מתמצים רק בקריאה וכתיבה ובהבנה של הנקרא, השפה קובעת את גבולות החשיבה. אדם אינו יכול לחשוב על משהו שאין לו אותו בשפה. התקשורת האנושית המשמעותית נעשית בקריאה וכתיבה, הידע האנושי מועבר רובו ככולו בקריאה וכתיבה. חשוב להקפיד על דיבור נכון ללא עיוות של המילים המדוברות, עם אוצר מילים גדול ועשיר, הקריאה קלה ובעלת הבנה של הנקרא טובה יותר. ראשית הקריאה מתחילה מזיהוי מלא נכון ומדויק של האותיות וסימני הניקוד והשפעתן על האות (הגיה, פונטיקה), מכאן קל להבין את החשיבות של לימוד וזיהוי מדויק כל אות. יש לעבור  וללמוד כל אות באופן יסודי. שיטת הלימוד, הנפוצה בגנים רבים מידי, נעשית על ידי לימוד של "שיר האותיות". הילד אכן מסוגל לשיר את האותיות, אבל יכולת הזיהוי הפרטנית של כל אות נמוכה ואותיות רבות נותרות לא מוכרות ומבלבלות. 

יש לחזור ולוודא ידע זיהוי נכון של אותיות מבלבלות כגון מם סופית או סמך ("ם,ס")  יוד וו ונון סופית ("י,ו,ן") ועוד.  

הכרת האותיות ברמה הגבוהה ביותר, מצוינת גם במסמך משרד החינוך, תוכנית הלימודים לילדי הגן, והכרה טובה זו, היא המפתח לקריאה מעולה. ילד שאינו שולט לחלוטין באותיות הא"ב, הוא ילד שבהכרח הקריאה שלו תהיה טובה פחות, ולהיפך. המפתח לקריאה רהוטה, הוא ידע מושלם באותיות שהרי מילים הן רק אותיות מחוברות יחדיו.

מיזם אתר עד6. למי זה מתאים? מה מקבלים?

עד6 הכנה לכיתה א'

מיזם 'עד 6' הוקם על מנת לתת מענה מלא לצרכים הלימודיים של גילאי 3-6 בדגש על הכנה מלאה ויסודית של הילדים לכיתה א, מענה הכולל את כל המלצות משרד החינוך לחינוך ילדים בגילאי הגן.
בעזרת חומרי הלימוד שבאתר, יכול כל הורה לוודא ולהיות בטוח שגם אם בגן הילדים החומר אינו נלמד במלואו או כראוי, הילד, בעזרת ההורה והתכנים באתר, יצליח להגיע לרמה הנדרשת ללא צורך באיסוף חומרים נוספים ממקורות שונים וללא צורך בהוצאה כספית ניכרת על מורים פרטיים, קורסי הכנה, ולהצליח למנוע בחלק מהמקרים הגעה להוראה מתקנת, אבחונים לסוגיהם ועוד.

אתר עד6 מוסיף תכנים ללא הפסקה. מלימוד יסודי ומדויק של אותיות הא"ב, דרך לימוד השפעת סימני הניקוד ועד לקריאה. הבנת המספר הכמות, ההשוואה ופעולות בכמות במספר. לרשימת התכנים המעודכנת ראו "מה לומדים".

להכין או ילמדו לבד?

מאמרים נוספים: